יזכור

עמנואל ("מונדק") שפר
 נולד: ב-1 בפברואר 1924 בגרמניה - נפטר ב-28 בדצמבר 2012 בישראל

בצעירותו נדד שפר עם משפחתו מפולין לגרמניה ומשם לצרפת. בגיל 11 חזר לפולין ובגיל 16 נמלט לרוסיה. בתום מלחמת העולם השנייה חזר לוורוצלאב שבפולין, שם הקים, שיחק ואימן קבוצת כדורגל יהודית. הקבוצה הגיעה עד לליגה השנייה בפולין, אך השלטון הקומוניסטי לא ראה בעין יפה קיום קבוצה יהודית ולכן עלה לישראל בשנת 1950 והחל דרכו כשחקן בהפועל חיפה ולאחר מכן בהפועל כפר סבא. ב-1968 החליף שפר את מילובן צ'יריץ' בתפקיד מאמן הנבחרת הישראלית.‏ משחקה הראשון של ישראל בהדרכתו היה באצטדיון בלומפילד, בספטמבר 1968, נגד נבחרת צפון אירלנד (המשחק הסתיים בניצחון האורחים 3:2). בהדרכת שפר, הופיעה נבחרת ישראל בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת מקסיקו בשנת 1968. נבחרת ישראל הצליחה להעפיל לשלב רבע הגמר, שם התמודדה מול נבחרתה החזקה של בולגריה. המשחק לא הוכרע גם לאחר הארכה ובהטלת מטבע שנערכה זכתה בולגריה והעפילה לשלב חצי הגמר. לאחר שגברה במוקדמות על נבחרות ניוזילנד ואוסטרליה, הצליחה נבחרת ישראל להעפיל בפעם היחידה בתולדותיה לטורניר הגמר של גביע העולם בכדורגל, מונדיאל 1970 שנערך במקסיקו. אף על פי שנבחרת ישראל נשרה כבר בשלב הבתים ולא העפילה לרבע הגמר, נחשב הטורניר הצלחה מבחינתה לאחר שסיימה במקןם ה-12 עם שתי תוצאות תיקו עם שוודיה ועם איטליה, שסיימה את הטורניר כסגנית אלופת העולם ברזיל. משחקו האחרון עם הנבחרת בקדנציה הראשונה שלו כמאמנה היה המשחק מול איטליה בגביע העולם ב-1970 (המשחק הסתיים בתיקו 0:0). לאחר הטורניר הוא הוחלף על ידי המאמן אדמונד שמילוביץ'. בסך הכול הדריך את הנבחרת ב-24 משחקים בין-ארציים. שפר היה ידוע בדרישתו הקפדנית למשמעת מחניכיו, דבר אשר הביא לא פעם להתמרמרות מצד השחקנים והיה אחת מהסיבות לסיום תפקידו כמאמן הנבחרת למרות ההישגים, שהיו חסרי תקדים בכדורגל הישראלי. כמו כן, הוא דרש משחקניו רמה גבוהה של כושר גופני. לשם כך מינה את סא"ל עמוס בר חמא, קצין הכושר הקרבי של צה"ל, כמאמן מיוחד לכושר גופני, דבר אשר היווה חידוש בכדורגל הישראלי באותה עת. שפר היה הראשון בישראל שערך האימונים עם שעון עצר, מדידת יכולת ההתאוששות השחקנים וכוח מתפרץ. שפר דרש כי לקראת הגביע העולמי, יערכו השחקנים שנה שלמה מחנות אימונים. את האימונים ערכו במכון וינגייט ובשפיים. שפר הבין, כי עליו לקחת את השחקנים למקומות הגבוהים בעולם כדי שאלו יתרגלו לנשום אוויר דליל, כדי שבזמן האמת יוכלו לתפקד במונדיאל 1970. תחילה נסעו לקלן אשר בגרמניה, לאחר מכן לאדיס אבבה באתיופיה בגובה של 2,600 מטר, המשיכו לאלאמוסה במדינת קולורדו בארצות הברית בגובה של 2,500 מטרים, ובטולוקה שבמקסיקו. כמו כן, עברו השחקנים בדרך את: סטוקהולם, מנשנגלדבך, סידני, הונג קונג, ניו יורק ודנבר ושיחקו משחקים רבים, רובם לא רשמיים. שפר היה נוהג לבדוק את דופק השחקנים ומדרג אותם, כאשר שיאן הכושר היה מרדכי שפיגלר, עם 39 פעימות לדקה שהקדים רק את יוחנן וולך, עם 42 פעימות לדקה. כמו כן, הייתה הקפדה מסיבית על תזונה, ושפר, אשר הביא מאזניים לכל מקום אשר הלך, היה בודק מידי כמה ימים את משקלם של השחקנים. הסיבה לשיחררו הייתה יחסיו הגרועים עם חלק ממנהלי ההתאחדות לכדורגל ויחסו אל שחקני הנבחרת שכלל גערות קשות ועלבונות.‏ בהקשר זה, סיפר שפר למקורביו, כי הכדורגל השתנה עד היסוד, ו"השחקן נהיה יותר מפונק, וכבר לא מוכן לעבוד כל כך קשה". אותה נבחרת ייחודית שעמדה לרשותו ב-1970, שהיו מוכנים לערוך שלושה אימונים ביום בכל מזג אוויר, וערכה את מחנה האימונים שלה קרוב לשנה במקביל למשחקי הליגה, כדי לייצג את המדינה בכבוד, היא לא הנבחרת שעומדת לרשותו היום, וכך לא ניתן להגיע לגביע העולמי. שפר היה ידוע בקשריו הטובים עם מאמנים אירופאים ובמיוחד היה מקורב להנס וייסווילר, מאמנה של קבוצת הפאר הגרמנית בורוסיה מנשנגלדבך. קשרים אלו סייעו גם למעבר כדורגלן הנבחרת, שמואל רוזנטל, לקבוצה הגרמנית. ב-2010 זכה לתואר יקיר העיר רמת השרון, בה התגורר למעלה מ-30 שנה. עמנואל שפר הלך לעולמו ב-28 בדצמבר 2012.

יהי זכרו ברוך
צרו איתנו קשר:
אימייל שדה חובה
אימייל לא תקין
שם שדה חובה
טלפון שדה חובה